האם כל אחד חייב ללכת אחרי הלב שלו, האם כולם צריכים לעבוד במה שהם אוהבים? ומה אם יש לנו חיים מסודרים בית, משפחה, ילדים וכלב, מסודרים כלכלית, נוסעים לחו”ל פעמיים בשנה, אבל לא בדיוק אוהבים את העבודה. אבל היא מאפשרת לנו רמת חיים גבוהה המהווה סוג של פשרה. ואולי אנחנו לא מחוברים ללב ולנשמה שלנו ואולי אנחנו לא בדיוק יודעים מה אנחנו באמת אוהבים לעשות?. אז זה חברים הסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו, שלא חייבים לאהוב את מה שעושים כל זמן שזה מאפשר לנו רמת חיים, ושעבודה לא חייבת להיות כיף בגלל זה קוראים לה עבודה, וכיף זה חופש, טיולים, בילויים. אבל הסיפור הזה בדרך כלל לא מחזיק מעמד לכל החיים. לכל אחד מאתנו יש ייעוד כאשר חלק ממנו הוא הייעוד המקצועי שלנו, ייעוד שבחרה הנשמה שלנו כחלק מהייעוד הכללי, שכולל, את כל שיעורים התיקונים והחוויות הרגשיות אותן רוצה הנשמה לעבור על מנת להתפתח. וכאשר אנחנו לא ממשים חלק מהייעוד שלנו, נרגיש חוסר סיפוק, חוסר שלמות, משהו יהיה חסר לנו במיוחד כאשר מדובר בייעוד המקצועי שיש לו חלק גדול מאוד בחיינו. אנחנו לומדים מקצוע ועוסקים בו במשך שנים רבות במשך שעות רבות כל יום ואי אפשר לאורך זמן לעסוק משהוא שמצד אחד תופס חלק ניכר מזמננו ומצד שני אנחנו לא אוהבים אותו. אצל כולנו זה מתעורר יום אחד הצורך ללכת אחרי הלב והנשמה להתחבר למה שאני אוהב לעשות, למה שאני אוהב ליצור. אצל ברי המזל מביננו זה קורה בתחילת החיים, ואצל חלקינו זה מתעורר מאוחר יותר לעיתים קרובות סביב גיל ה 40. יום אחד אנחנו קמים בבוקר והרווחה הכלכלית לא מספיקה לנו, הבילויים וכל תענוגות החומר כבר לא מספקים אותנו ואנחנו מרגישים שמשהו חסר בחיינו. ועד שלא נתחבר ללב ולנשמה שלנו ונבין שכדי להיות מאושרים אנחנו צריכים להתחבר ללב ולנשמה שלנו, להבין מה אנחנו אוהבים, מה יעשה לנו טוב, מה יעשה אותנו מאושרים, ולמצוא את הדרך לממש את זה להגשים את החלום שהדחקנו במשך תקופה כל כך ארוכה ולהתחבר אל הייעוד האמיתי שלנו. סטיב ג’ובס בנאום שנאם לפני מסיימי קולג’ בארה”ב אמר “האנשים שהשאירו חותם ושינו את העלם הם אלה שעשו את מה שהם אהבו” אחות בשם ברני וור שעבדה במשך שנים בהוספיסים של חולים סופניים ראיינה את החולים ושאלה אותם על מה הם מצטערים והתשובה שכמעט כולם חזר עליה הייתה” הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות את החיים שאני רציתי לעצמי ולא את החיים שאחרים ציפו ממני לחיות”
קלף המרכבה בטארוט שמספרו 7 מספר שמסמל מצד אחד כמיהה ולמשהו ומצד שני חשבון נפש קורא לנו לא לוותר על החלום. הרבה פעמים גם אחרי שגילינו את האמת והבנו שיש לנו את זכות הבחירה, אנחנו מעדיפים לוותר ולהישאר במקום שאנחנו נמצאים, מתוך פחדים, מתוך רצון להיות כמו כולם, ומתוך חוסר רצון לוותר על המקום בו אנחנו נמצאים היום, גם אם המחיר הוא תסכול וחוסר אושר. קלף המרכבה מלמד אותנו, שאנחנו צריכים להפסיק לפחד מעצמינו ומהסביבה וצריכים להילחם על הזכות שלנו להגשים את עצמינו, על הזכות שלנו לסיפוק ואושר. כי אם לא נעשה זאת משהו בנו יכבה משהו בנו ימות.
